Accessibility

 

Send to friend   FacebookShare
אשמח לחוות דעת על המיתוג החדש.

 

 

יכול להיות שהתייחסתי לכך קצת בעבר אבל זה תופס אותי כל פעם מחדש: אחד הדברים שחוזרים יחסית הרבה בספר ויקרא הוא תיאור המיקום של הקרבנות. כמו למשל בפרשת מצורע: "וְשָׁחַט אֶת-הַכֶּבֶשׂ, בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת-הַחַטָּאת וְאֶת-הָעֹלָה--בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ:  כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא, לַכֹּהֵן--קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, הוּא" ההתייחסות היא לפי מה שנעשה במקום - זהמ מה שמגדיר אותו.

 

"וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים" בתוך הדינים המדויקים של הצרעת - השיער הפך לבן, עמוק מהעור וכוי"ב. יש (בדיוק 8 פעמים בפרשת תזריע) את רצף האותיות 'הסגיר', יש מקרים שבהם הכהן לא יכול להבין בינתיים ולכן הוא צריך להסגיר ולחכות ורק אחר כך – לדעת ולהבין. אבל בדרך כלל רק לחכות זה לא מספיק וההוראה היא להחליף את האבנים או לכבס את הבגד.
אני רוצה ללמוד שבפתרון בעיות השילוב בין עשה לבין שב ואל תעשה הוא הכרחי.
שבת שלום!

 

נשלח באמצעות smoove פלטפורמת שיווק מבית V.I.Plus