פרשת ויקהל פקודי // להיות במקום הנכון.

לאחר שבפרשות תרומה תצוה וויקהל מופיעים תיאורים מפרכים של בניית המשכן, מגיעה פרשת ויקהל ומספרת שמביאים את המשכן אל משה (וַיָּבִיאוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן אֶל-מֹשֶׁה, אֶת-הָאֹהֶל וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו...). אחרי שמביאים את המשכן אל משה, ה' אומר לו להכניס את הכלי למשכן ולמשוח את כל הכלים בשמן המשחה. לדעתי אפשר ללמוד מפה שלא משנה כמה משקיעים בבחירת אנשים חכמי לב שעמלים על בניית כלי המשכן לאורך זמן רב – אם הכלים לא יהיו במקום הנכון כשהם מבריקים, זה לא שווה כמעט כלום.

 

זה מסתדר עם מה שלמדנו בדף היומי: אם קונה אומר: "מכור לי את השדה שבצפונו ובדרומו יש שדות של ראובן ובמזרחו ובמערבו שדות של שמעון" או עם הקונה יגיד: "מכור לי את השדה שבשני צדדיו שדות לראובן ובשניים מצדדיו שדות לשמעון" הוא יקבל במקרה אחד רק רוב מהשדה ובמקרה אחד את השדה כולו כי אם משהו לא במקום הנכון - הוא לא שם - הוא לא קיים.