מקרה נוסף בפרשת השבוע: יוסף מאשים את אחיו בריגול והם כהגנה טוענים שיש להם אב ואח בארץ ישראל, הם חושבים שלהוסיף עוד קצת מידע זה מה שישכנע אותו. בשבוע הזה מתאים לומר שחשוב לפרסם מידע אבל זה לא מספיק. באותה רוח כשראובן מציע את הריגת שני בניו כעונש אפשרי על אי השבת בנימין - יעקב מסרב, הוא לא רוצה עוד מוות צער וכאב, אבל כשיהודה מציע את האשמה הפרטית שלו ואת צו מצפונו בלבד כעונש - יעקב מסכים לשלוח את בנימין.
בדיחה על פרשת השבוע: שני בחורים מישיבת וולוז'ין נמצאו מתבטלים מדברי תורה, ושוקדים על הירחון המשכילי "הבוקר אור". לאחר שסולקו מהישיבה קרא עליהם אחד התלמידים: "הבוקר אור – והאנשים שולחו... "
(יהודה גרינשפן, 'חיוכה של תורה'; ראו גם דרויאנוב, 'ספר הבדיחה והחידוד' 2290).
הצמחונים שביננו יכולים להצדיק זאת על פי הדף היומי:
"רבי יונתן אומר משמע שניהם כאחד ומשמע אחד בפני עצמו עד שיפרוט לך הכתוב יחדו"
(בבא מציעא צד:-צה.)
כשהתורה (ויקרא כ ט) אומרת "איש אשר יקלל את אביו ואת אמו"רבי יונתן אומר שהכוונה גם לכל אחד בנפרד כי הכתוב לא אמר 'יחדו', גם כשהתורה אומרת "וְשׁ֖וֹר אוֹ־שֶׂ֑ה אֹת֣וֹ וְאֶת־בְּנ֔וֹ לֹ֥א תִשְׁחֲט֖וּ בְּי֥וֹם אֶחָֽד"אפשר לומר שלפי רבי יונתן היא לא אמרהה יחדו/ביחד ולכן לשחוט שור או שה זה לא מותר על פי התורה.

כמובן שאם יש איזושהיא הערה או הארה, מזמין אותך להגיב למייל זה!

אם מתחשק לך לשתף את המייל זה ממש פשוט: