המון כוח בידיים

"נָבֹל תִּבֹּל גַּם-אַתָּה, גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי-כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר"

בפרשת השבוע יתרו רואה את משה שופט לבדו את העם ומייעץ לו לפזר את הכוח שלו. רש"י משווה את הלשון "תבול" לפסוק בישעיה (לד ד) שבו כתוב "וְכׇל־צְבָאָ֣ם יִבּ֔וֹל כִּנְבֹ֤ל עָלֶה֙ מִגֶּ֔פֶן" כלומר המצב של משה יורע ברמה הפיזית בגלל המאמץ הטכני של לשפוט עם שלם. אם מפרשים את הפסוק כך – אזי ביצוע משה של עצת יתרו הוא מתבקש, משה צריך לשמור על עצמו. אני רוצה ללמוד עוד משהו מהפסוק: יתרו מודע לכוח שיש בידי משה ואומר לו שלמרות שהוא מאוד צדיק אין אפשרות שהוא יוכל להמשיך ככה לאורך זמן בלי להיות "נבל" ופה לדעתי רואים את גדולתו של משה רבנו שידע לפגוע בכוחו האבסולוטי כדי להגן על העם מפשע. זה לדעתי ההסבר לכך שבעלי תפקידים בכירים מגיעים לפשיעה: אחרי זמן מסוים עם המון כוח ביד הם פשוט משתכרים. שבת שלום!