אני מצרף פה דבר תורה לשולחן ליל הסדר,
קריאה נעימה!

בשבוע שעבר שלחתי את השיר לנצח ביחד,

רעות - קוראת אדוקה שלי, שלחה לי קשר בינו לבין פסח:

מהי חירות? לפי המילון: חופש; דרור, ומהו חופש? לפי המילון: אפשרות לפעול ללא מגבלות. השיר מתאר את הילד יוצא מהבית, כעת יש לו חופש, בפסח אנו מספרים על יציאת מצרים, גם ברגעים האלו יוצאים לחופש, אבל האם אנחנו באמת חופשים? והאם ילד שיוצא מהבית באמת חופשי?
אז נעבור לשאלה הבאה: האם אנחנו בתור יהודים יכולים להיות חופשיים למרות עול התורה והמצוות? או אולי דווקא בזכותן?
למה לא-

הרי אנחנו מחויבים לבצע פעולות מסוימות בזמנים מסוימים, לכאורה ממש כמו עבדים!
למה כן-

1. כי המצוות נותנות לנו אמונה וברגע שיש לנו אמונה, יש לנו חירות.

2. כשעמ"י אמרו "נעשה ונשמע" אני כמעט בטוחה שהם לא חשבו שהם שוב עבדים כי הם מאמינים בזה, וכיאולי אין לנו חירות פיזית, אבל חירות רוחנית כן!
שאלה נוספת (בכל זאת פסח): האם ילד שעוזב את הבית מקבל חירות, וחופש?
למה לא-

הרי כעת הילד משועבד לפרנסה, ולטרדות היום כמו משכנתא.......
למה כן-

כי אין מישהו שאומר לו מה לעשות (טוב, אולי כן, אבל...)
טוב נסכם: את כולנו אפשר להגדיר עבדים (למצוות, לטלפון, ללחץ חברתי) ואת כולנו אפשר להגדיר בני חורין (כי לכולנו יש רגעים בלי מגבלות, של חופש), והשאלה היא איך אנחנו נגדיר את עצמינו, כי אם נגדיר את עצמנו כעבדים, גם נראה ככה, ואם נזקוף את ראשינו, ונאמין שאנחנו הכי חופשים בעולם, אנחנו באמת נהיה הכי חופשים שבעולם.
אני רוצה לסיים בדבריו של נתן שרנסקי (אסיר ציון לשעבר, כיום יו"ר הסוכנות היהודית) אותם אמר במשפט שלו: "אתה אדוני השופט חושב שהנך חופשי! אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה המשועבד, כיוון שאלך לכלא לזמן רב. אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא בן החורין האמתי! אמנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית, כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך השופט קבעו מראש מה לומר! גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה."
חג חירות כשר ושמח!